אודות

לפני שהפכתי לצור, הייתי אחינועם.
לפני אחינועם הייתי כמה שנים בן נעים.
(יש הטוענים שבכלל זה אבן חיים, רק שהפקיד במשרד הפנים
היה כבד שמיעה והתור היה ארוך...).
יהיה שם משפחתי אשר יהיה, תמיד אהבתי שמסתכלים עליי,
שצוחקים ומוחאים לי כפיים.
לשמחתי, בבגרותי הפכתי את האהבות הגדולות שלי למקצוע.

למדתי משחק בסמינר הקיבוצים, אבל את המשבצת שהתאימה לי
בדיוק מצאתי כמה שנים מאוחר יותר.
במקרה או שלא במקרה הגעתי לבית אריאלה, וכאן נחשפתי
לאמנות הסיפור. עולם מרתק בו התאהבתי ואליו נשאבתי.
מאז אני נהנית להשחיז את הכלי הסיפורי בכל הזדמנות ומסגרת.
(ביה"ס לתיאטרון הגוף - נווה צדק , ביה"ס לתיאטרון בובות בחולון,
סינאפסה בנווה אילן, בית מדרש "אלול"-ירושלים ועוד).

במהלך השנים סיפרתי והופעתי בפני קהלים מגוונים מגילאים שונים. יום אחד בבמות גדולות עם מערכת תאורה והגברה. וביום אחר ביום הולדת ביתית ואינטימית לאישה בת 90, היא אני ועוד חמישה אנשים. מאד נהנית לשתף פעולה עם אנשים נפלאים באמצע הדרך, ולייצר איתם מופעים יחד.

בשנים האחרונות אני מלמדת ומרצה את אמנות הסיפור במסגרות שונות: בית אריאלה, מכללת "שמחת הלב" להכשרת ליצנים רפואיים ובמסגרות חינוכיות להעשרת אנשי חינוך.
מלווה ומנהלת מועדוני מספרי סיפורים, חברה בוועד המנהל של עמותת מספרי הסיפורים ועם כל זאת לא מוותרת על הופעות בתאטרון, מדי שישי משחיזה את הכלי המשחקי באקטורס סטודיו בניצוחו של עודד קוטלר, ומופיעה בסדרות טלוויזיה ב"לה פמיליה","צומת מילר" ,"איש חשוב מאד", "שביל הסיפורים" ועוד.

מוזמנים לשוטט, ואני פה לכל שאלה/ תהייה/ ואפילו מתכון (אם כי לא מומלץ...)